בג"צ
בית המשפט העליון בירושלים
|
5407-05,5421-05,5498-05
16/06/2005
|
בפני השופט:
1. מרים נאור
2. סלים ג'ובראן
3. עדנה ארבל
|
| - נגד - |
התובע:
1. אביבה נהרי
2. אביחי לוין
3. שגית שאמי
עו"ד רפ אורי
|
הנתבע:
1. לשכת עורכי הדין בישראל
2. הוועדה הבוחנת לבחינות להתמחות והסמכה לעורכי דין
3. ועדת ההתמחות הארצית שליד הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין
עו"ד רנאטו יאראק
עו"ד אוהד יאראק
|
| פסק-דין |
השופטת מ' נאור:
1. העותרים בשלוש העתירות שבכותרת נכשלו בבחינות ההסכמה בכתב ללשכת עורכי הדין, ועל כך הוגשו העתירות שבפנינו. ביום שמיעת העתירות (9.6.2005) דחינו את בקשות העותרים להוצאת צווים על תנאי, וציינו כי ההנמקה תינתן בנפרד. להלן הנמקתנו.
2. כפי שהבהרנו, וחזרנו והבהרנו, בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור עליונה בעניין בחינות הלשכה. כשם שלא נחליט במקומן של רשויות אחרות העורכות בחינות סטטוטוריות מה הן התשובות הנכונות, כך נימנע מלהתערב בהחלטות המוסדות המוסמכים של לשכת עורכי הדין בענין התשובות הנכונות: (בג"צ 4904/04 ותד מוחמד נ' לשכת עורכי הדין (לא פורסם) והאסמכתאות בו; עתירה לדיון נוסף נדחתה, בבג"צ 5524/04. זהו הכלל ואין נפקא מינה שהעותרים טוענים הפעם כי הם מופלים לרעה כלפי אלה שעברו את הבחינה.
3. אחדים מהעותרים טוענים כי הלשכה חייבת לנמק את סירובה להכיר בתשובות שלטענתם הן הנכונות ככאלו. לטענה זו נתנה הלשכה תשובה מספקת בבג"צ 7905/96 קורינאלדי נ' לשכת עורכי הדין, פ"ד נג(1), 153. אוסיף ואומר כי לוח המועדים - צפוף הוא. ישנן בחינות בעל פה אליהן זכאים לגשת מי שעברו את הבחינה בכתב. בלוח זמנים זה אין לצפות מגוף קולגיאלי להנמקה יותר מפורטת מאשר הצבעה על התשובה הנכונה, או על תשובה נוספת בגינה מוכנה הועדה לקבוע ניקוד.
4. בשתי עתירות הועלו טענות בענין רעש בלתי סביר שמנע מהעותרים להתרכז. הבחינות התקיימו בבנייני האומה. העותרת בבג"צ 5407/05 אביבה נהרי, נבחנה ב"אולם המעבר" היא טענה שהיה שימוש במגפונים ורעש של הצועדים לשירותים, כולל צועדים מאולמות אחרים. הלשכה משיבה כי במהלך הבחינה לא חלפו במקום נבחנים מאולמות אחרים, וחדר השירותים הממוקם בקומה שמתחת ל"אולם המעבר" שירת אך ורק את הנבחנים שישבו באולם זה. העותרת ישבה במרכז האולם ובמרחק גדול מהשירותים, כך שרעשים שנבעו מהליכה לשירותים ככל שהיו כאלה, לא פגעו בעותרת באופן בלתי סביר.
לענין טענות העותרת בענין שימוש בציוד הגברה השיבו המשיבים כי נעשה שימוש בציוד כזה 3 פעמים: לפני הבחינה, אחריה, ופעם אחת במהלכה - חצי שעה לפני הסיום ניתנה התראה קצרה.
5. העותר בבג"ץ 5421/05 אביחי לוין, כך הסתבר במהלך הדיון בפנינו לא ישב באולם המעבר אלא באולם אחר, שבסמוך אליו היה חדר שירותים. העותר ששרטט בעתירתו את מיקומו בסמוך לחדר השירותים. טענתו בענין זה לא נסתרה. אנו מקבלים שישב במקום שתואר במכתבו ללשכה. גם הוא התלונן על שימוש במגבירי קול.
6. הנחתנו היא כי היתה דרגה זו או אחרת של רעש ב"אולם המעבר" ובאולם בו ישב העותר בבג"ץ 5421/05. כפי שציין ב"כ המשיבה, עו"ד יאראק, לאנשים שונים ישנה דרגת רגישות שונה לרעש, ואנו מקבלים כי העותרים חשים פגועים מהרעש. מקובל עלינו כי על הלשכה לעשות כל מאמץ להבטיח שקט באולמות. עם זאת כשיקבלו העותרים, ואנו תקווה שבהקדם, את רישיון עריכת הדין ילמדו לדעת שגם בעת טיעון בעל פה באולמות המשפטים לא מובטחת דממה מוחלטת. ככל שהדברים נוגעים ל"אולם המעבר" הראתה הלשכה בתגובתה שאחוז הנכשלים באולם המעבר היה פחות או יותר זהה לאחוז הנכשלים בין כלל הנבחנים. לגבי האולם בו ישב העותר בבג"ץ 5421/05 - לא הובאו נתונים. יהא הדבר אשר יהא, העותרים לא הצביעו לפנינו על מקור לסמכות למתן "בונוס" בדמות ציון "עובר" בשל רעש באולם או מסיבה אחרת שאינה קשורה בשאלות עצמן. ניתן להבין ללבם של העותרים שכפסע בלבד בינם לבין התואר הנוסף, אך אין עילה בדין המאפשרת לסייע להם.
7. על כן דחינו את העתירות ביום שמיעתן.
ניתן היום, ט' סיון תשס"ה (16.6.2005).
ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. עע